תגובתו של חנון למשלחת דוד מתבטאת במעשה השפלה פומבי של פגיעה בסמלי הכבוד שלהם, כדי לשקף את חשדו שהם מרגלים צבועים שרק מעמידים פנים שבאו לנחמו. הוא בחר לגלח דווקא את חֲצִי זְקָנָם, בושה שאותה נאלצו לשאת זמן רב, שכן באותם ימים לא היה נהוג להסיר שיער פנים ולכן לא יכלו פשוט לגלח את החצי הנותר. בנוסף, הוא כרת את מַדְוֵיהֶם, כלומר את בגדיהם הארוכים או את מכנסיהם, בַּחֵצִי. החיתוך הגיע עַד שְׁתוֹתֵיהֶם, שהוא אזור העגבות והאחוריים, והותיר אותם ערומים למחצה, אם כי חרפה זו יכלו לפתור מיד על ידי החלפת הבגדים.
שמואל ב, פרק י׳, פסוק ד׳
וַיִּקַּ֨ח חָנ֜וּן אֶת־עַבְדֵ֣י דָוִ֗ד וַיְגַלַּח֙ אֶת־חֲצִ֣י זְקָנָ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶת־מַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַ֣ד שְׁתוֹתֵיהֶ֑ם וַֽיְשַׁלְּחֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.