כאשר נודע לדוד כי שגריריו שרויים בבושה עמוקה ונמנעים מלשוב אליו ישירות, הוא יזם פנייה וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם שליחים מטעמו. המלך הודיע להם כי אינם מחויבים לחזור מיד, אלא עליהם להישאר בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם מחדש. מכיוון שבאותם ימים גילוח מלא של הזקן נחשב לחרפה שאפיינה רק מצבי אבל, הם לא יכלו פשוט לגלח את חצי הזקן הנותר ונאלצו להמתין לצמיחתו כדי לשמור על כבודם. רק לאחר שהשיער יגדל, הורה להם דוד וְשַׁבְתֶּם בחזרה אל בתיכם.
שמואל ב, פרק י׳, פסוק ה׳
וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּי־הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִירֵח֔וֹ עַד־יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.