שמואל ב, פרק י״ח, פסוק כ׳

יואב מבהיר לאחימעץ כי לֹא אִישׁ בְּשֹׂרָה אַתָּה הַיּוֹם הַזֶּה, שכן כאדם טוב וכהן לה' מן הראוי שיוביל רק בשורות משמחות, ודיווחים אלו אינם תפקידו הרשמי כעת. הוא מבטיח לו כי וּבִשַּׂרְתָּ בְּיוֹם אַחֵר, כאשר תזדמן בעתיד ישועה שלמה שתשמח את המלך ובה יוכל לשבח את ה', אך וְהַיּוֹם הַזֶּה לֹא תְבַשֵּׂר משום שניצחון המערכה כרוך בדיווח על מות אבשלום והופך לבשורה רעה בעיני דוד. הסיבה המרכזית למניעה היא כִּי עַל כֵּן בֶּן הַמֶּלֶךְ מֵת, כאשר המילה "כן" הנקראת אך חסרה בכתוב, מרמזת שאבשלום מת בצדק וכעונש מאת ה' על שמרד באביו. אף על פי שמשפט ה' נעשה ביושר, הרי שזו בשורה קשה שאינה ראויה לשליח כמותו.