שמואל ב, פרק י״ח, פסוק כ״א

לאחר סיום הקרב ומותו של אבשלום, יואב בוחר חייל פשוט שאינו מבין את משמעותה הטראגית של הבשורה עבור המלך. שליח זה, אליו פונה יואב לַכּוּשִׁי, היה גר ממוצא כושי, שׂכיר חרב זר או אדם מישראל שנקרא כך בשל עורו השחור. יואב מצווה עליו לֵךְ הַגֵּד, דיווח עובדתי בלבד ללא לשון שמחה על מות בן המלך, ודורש ממנו לספר את אֲשֶׁר רָאִיתָה, כלומר את פרטי הניצחון ואת עדותו האישית על אבשלום התלוי המראה כי מיתתו הייתה גזירה מאת ה'. לאחר קבלת הפקודה, וַיִּשְׁתַּחוּ כוּשִׁי לְיוֹאָב וַיָּרֹץ, שכן בראייתו הפשוטה הוא חש הכרת הטוב וסבר שמפקדו עשה עמו חסד וכבוד כשבחר בו למשימה.