דוד המלך מקבל את עצת העם להישאר מאחור ומתיישב במקום המיועד לו אֶל יַד הַשַּׁעַר, כלומר בשער העיר מחניים, כדי ללוות את צבאו היוצא לקרב. הלוחמים עוברים על פניו בצורה מסודרת כשהם מחולקים ליחידות נפרדות לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, והוא ממתין במקומו עד שכולם מסיימים לצאת. מעבר לנוכחותו הפיזית, דוד מספק לעם תמיכה רוחנית לבקשתם. התיאור וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ מצביע על כך שהוא נעמד להתפלל אל ה' להצלחת שר הצבא יואב, ואף קרא למענו את המזמור "יענך ה' ביום צרה".
שמואל ב, פרק י״ח, פסוק ד׳
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכׇל־הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.