רגעיו האחרונים של אבשלום מוכרעים על ידי משרתיו של יואב. הפועל וַיָּסֹבּוּ מתאר את תנועת הנערים לעברו, ויש המפרשים זאת כפנייה אל עבר אבשלום [ביאור שטיינזלץ], בעוד אחרים ממחישים זאת כפעולה של הקפה, שבה הנערים נעמדו סביבו מכל עבר כדי להכותו [רד"ק]. נערים אלו היו נושאי כְּלֵי יוֹאָב, כלומר, אלו שהיו מופקדים על נשיאת כלי הנשק שלו [מצודת ציון]. כך, לאחר שפנו אליו והקיפו אותו, הם הכו את אבשלום והמיתו אותו.
שמואל ב, פרק י״ח, פסוק ט״ו
וַיָּסֹ֙בּוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֣י יוֹאָ֑ב וַיַּכּ֥וּ אֶת־אַבְשָׁל֖וֹם וַיְמִתֻֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.