לקראת המערכה הצבאית, דוד עורך הכנות קפדניות ומסדר את כוחותיו. הפעולה הראשונה היא וַיִּפְקֹד, שמשמעותה עריכת מפקד צבאי ומניית החיילים שנאספו לעזרתו [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. היערכות זו של דוד כללה שני שלבים עוקבים: תחילה ספירת העם כדי לדעת את מניינם המדויק, ולאחר מכן מינוי מפקדים שיובילו אותם [מלבי"ם].
לאחר המפקד, דוד ממנה שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת. הפרשנים מסכימים כי מטרת חלוקה זו היא לבסס סדר צבאי מופתי ומבנה פיקוד ברור לקראת הקרב. ארגון מדוקדק של הכוחות נחשב לגורם בעל השפעה מכרעת על השגת הניצחון במלחמה [רלב"ג, אברבנאל]. יתרה מכך, חלוקה זו של שרים ומפקדים ממשיכה את הציווי המופיע בתורה לגבי סדרי היציאה לקרב, שלב המתבצע לאחר הוצאת החיילים היראים ורכי הלבב משורות הצבא [רלב"ג].