שמואל ב, פרק י״ח, פסוק י״ב

II Samuel 18:12Sefaria

וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב (ולא) [וְל֨וּ] אָנֹכִ֜י שֹׁקֵ֤ל עַל־כַּפַּי֙ אֶ֣לֶף כֶּ֔סֶף לֹא־אֶשְׁלַ֥ח יָדִ֖י אֶל־בֶּן־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י בְאׇזְנֵ֜ינוּ צִוָּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ אֹ֠תְךָ֠ וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר שִׁמְרוּ־מִ֕י בַּנַּ֖עַר בְּאַבְשָׁלֽוֹם׃

החייל דוחה לחלוטין את הצעתו של יואב ומצהיר שולא יסכים למעשה גם תמורת אלף שקלים, ואף ולו אנכי מקבל את הכסף במזומן ישירות לתוך כפות ידיו באותו הרגע, עדיין היה נמנע מפגיעה באבשלום. סירובו נובע ממעמדו של אבשלום כבן המלך ומהציווי הפומבי של דוד, שמרו מי בנער, המהווה אזהרה גורפת לכלל הלוחמים להשגיח עליו ולנהוג בו בנחת מבלי להרע לו. החייל מבין שפקודת המלך מחייבת לנטרל את אבשלום ללא הריגתו, ולכן לא יוכל לטעון להגנתו שבלהט הקרב לא התאפשר לדקדק בכך. יתרה מזו, הוא מבהיר ליואב שגם הוא לא יוכל להגן עליו מול המלך במקרה של הריגה, שכן יואב עצמו הרג בעבר את אבנר בטענה שהיה עליו לעצור את עשהאל על ידי פגיעה באיבריו בלבד ולא להורגו, אפילו בשעת מלחמה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.