תארו לעצמכם שהיו מציעים לכם את האוצר הכי גדול בעולם, אבל בתנאי שתעשו משהו שאתם יודעים שבוודאות אסור לעשות. האם הייתם מסכימים? זה בדיוק המצב שבו נמצא החייל שמדבר עם יואב, מפקד הצבא. יואב מנסה לשכנע אותו לפגוע באבשלום, אבל החייל עונה לו בסירוב מוחלט.
בתשובה שלו מופיעה המילה ולא, כדי להראות שהוא לא מסכים בשום פנים ואופן. אבל מעניין לדעת שהמילה הזו נכתבת כך אך נקראת במילה וְלוּ אָנֹכִי, שזה בעברית של ימינו "ואפילו אם אני". החייל בעצם אומר ליואב שאפילו אם היו סופרים עכשיו אלף מטבעות של כסף ונותנים אותם במזומן ישר לתוך כפות הידיים שלו באותו הרגע, הוא עדיין לא היה מסכים לפגוע באבשלום.
החייל מסביר שיש לו שתי סיבות טובות לסירוב הזה: הראשונה היא שאבשלום הוא הבן של המלך, והשנייה היא שכולם שמעו את דוד המלך נותן פקודה מפורשת. החייל מזכיר את המילים של דוד שאמר שמרו מִי בַּנַּעַר. זו הייתה אזהרה ברורה לכל החיילים בצבא. דוד פקד שכל מי שאבשלום יגיע לידיו, חייב לשמור עליו, להתנהג אליו בעדינות, ולהשגיח היטב שאף לוחם לא יעז לעשות לו משהו רע. בגלל הפקודה הכל כך ברורה הזו, החייל מבין ששום סכום של כסף לא שווה את הפרת ההוראה של המלך.