שמואל ב, פרק ב׳, פסוק כ״ב

קרה לכם פעם שמישהו רדף אחריכם, וביקשתם ממנו להפסיק רק בגלל שלא רציתם לפגוע בו ולהרוס את היחסים עם המשפחה שלו? זה בדיוק מה שקורה כאן. אבנר מנסה לשכנע את עשהאל להפסיק לרדוף אחריו, ומזהיר אותו: לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה. כלומר, למה אתה מכריח אותי להתגונן? אם תמשיך, לא תהיה לי ברירה אלא להכות אותך מכה חזקה שתפיל אותך לארץ. אבנר מסביר למה הוא כל כך נרתע מלפגוע בו, ושואל: וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל יוֹאָב אָחִיךָ. אבנר אומר שאם הוא יפגע בעשהאל, הוא ירגיש בושה כל כך גדולה, עד שהוא לא יוכל להרים את המבט ולהסתכל בעיניים של יואב, אחיו של עשהאל. חוץ מהבושה, יש לאבנר גם סיבה מעשית, כי גם הוא וגם יואב הם שרי צבא חשובים. למרות שהם לא חברים, אבנר לא רוצה לסכסך ולהרוס את הקשר ביניהם.