יצא לכם פעם לשחק משחק תופסת ולהחליט שאתם מנסים לתפוס רק את ראש הקבוצה השנייה, בלי להתייחס לאף ילד אחר בדרך? זה בדיוק מה שעשה עשהאל. הוא רדף בעקשנות דווקא אחרי אבנר, שהיה שר הצבא והמנהיג של המחנה היריב. עשהאל הבין שאם הוא יצליח לנצח את המנהיג, המלחמה כולה תסתיים במהירות והמלוכה תעבור לידי דוד בקלות.
כאשר מסופר שעשהאל וְלֹא נָטָה הצידה, הכוונה היא שהוא לא סטה מן הדרך ולא פנה ימינה או שמאלה כדי להילחם באנשים אחרים. באותה תקופה, לוחם שהיה מפסיק לרדוף אחרי האויב שלו נחשב לאדם שחושש מהקרב. כדי לא להיראות כאלה, לוחמים שרצו לעצור את המרדף היו פונים הצידה למטרה אחרת, כדי שזה ייראה כאילו הם פשוט שינו משימה ולא נסוגו מפחד. אבל עשהאל דאג לכבודו, סירב להשתמש בהעמדת הפנים הזו, לא הסכים לעצור כדי לקחת שלל מלוחמים אחרים, והמשיך לרוץ בקו ישר רק אחרי אבנר. ההתעקשות הזו הוכיחה שעשהאל רודף אחריו במטרה ברורה, וזה מה שגרם לאבנר להבין בהמשך שהוא חייב לפעול מתוך הגנה עצמית.