האם קרה לכם פעם שמשחק תחרותי התחיל בצורה רגועה, ולפתע הרוחות התלהטו והוא הפך למריבה של ממש? זה בדיוק מה שקרה במפגש בין המחנה של דוד למחנה של איש בושת. בהתחלה, נראה היה שהם מתכננים סוג של משחק או תחרות של הפגנת כוח בין הלוחמים, אבל האווירה הייתה כל כך מתוחה שהעניינים מהר מאוד הפכו להתנגשות של ממש.
הלוחמים של איש בושת החליטו לעשות את הצעד הראשון, והכתוב מספר כי וַיַּעַבְרוּ את ברכת המים שהפרידה בין המחנות. העובדה שהם אלו שחצו את המים אל הצד של אנשי דוד, מראה שהם אלו שיזמו והתחילו את המריבה. הוחלט לבחור לוחמים בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר מכל צד. המספר הזה לא נבחר סתם, הוא נועד לייצג את כלל השבטים. אבל אם הלוחמים נלחמו בשביל איש בושת, למה מודגש שהם היו לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת? הסיבה היא ששבט בנימין היה השבט המרכזי שהוביל את המהלך להמליך את איש בושת. בגלל המעמד החשוב שלהם, כל שנים עשר הלוחמים שנבחרו לייצג את הצד שלו הגיעו מתוך שבט בנימין.