חשבתם פעם איך זה לעבור דירה יחד עם עוד מאות אנשים? כשדוד עולה לחברון, הוא לא עובר לבד. הוא לוקח איתו את ואנשיו אשר עמו, שהם שש מאות החיילים הנאמנים שלו, וכל אחד מהם מגיע איש וביתו, כלומר יחד עם המשפחה שלו. קבוצה כל כך גדולה צריכה המון מקום, ולכן הם מתיישבים בערי חברון. הכוונה היא לא לעיר חברון עצמה, אלא ליישובים הקטנים שמסביב לה. למה הם התפזרו ככה ולא נשארו יחד? קודם כל, בחברון עצמה פשוט לא היה מספיק מקום לכולם. אבל מעבר לזה, דוד רצה להעביר מסר חשוב. במקום להקיף את עצמו בצבא גדול שישמור עליו בתוך העיר, הוא פיזר את החיילים שלו ונשאר בחברון בלי שומרי ראש צמודים. כך דוד מראה שהוא לא סומך רק על כוח צבאי, אלא יש לו ביטחון מלא שה׳ הוא זה ששומר עליו.
שמואל ב, פרק ב׳, פסוק ג׳
וַאֲנָשָׁ֧יו אֲשֶׁר־עִמּ֛וֹ הֶעֱלָ֥ה דָוִ֖ד אִ֣ישׁ וּבֵית֑וֹ וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֵ֥י חֶבְרֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.