קרה לכם פעם שהרגשתם שהכל פשוט קורס מסביבכם כי מישהו מאוד חשוב שעזר לכם פתאום איננו? זה בדיוק מה שקרה בממלכת שאול. איש בושת שומע שאבנר, מפקד הצבא והאיש שהחזיק את כל הממלכה, מת. פתאום, התנ"ך אפילו לא קורא לאיש בושת בשמו, אלא קורא לו רק בֶּן שָׁאוּל. העלמת השם באה להראות שמעמדו ירד מאוד. בלי אבנר, לא נשאר לאיש בושת שום כוח משל עצמו, והדבר היחיד שעוד השאיר אותו כמלך הוא העובדה שהיה הבן של שאול, ושהגורל העצוב של אביו ממשיך לרדוף גם אותו.
התגובה של איש בושת לבשורה הקשה היא שוַיִּרְפּוּ יָדָיו. זהו ביטוי שמתאר חולשה וייאוש עמוק, כי הוא הבין שאין מי שיפקד על הצבא או ישמור על הממלכה שלו עכשיו. אבל לא רק המלך פחד, אלא וְכָל יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ. העם נכנס ללחץ מוחלט. קודם כל, הם ידעו שבלי אבנר אין להם שום סיכוי להחזיק מעמד מול דוד. בנוסף, הם היו מאוד מבולבלים ומפוחדים. כולם ידעו שאבנר בדיוק עשה שלום עם דוד, והם חששו שאולי דוד קשור למותו, במיוחד כי דוד לא העניש את מי שפגע באבנר. הבלבול והפחד הזה גרמו לעם לחכות ולא להפוך את דוד למלך שלהם מיד, עד שמאוחר יותר דוד יוכיח להם שהוא לגמרי נקי מאשמה.