תארו לעצמכם שמישהו מגיע אליכם ומצפה לקבל פרס על מעשה רע שעשה, איך הייתם מגיבים? דוד המלך עומד מול שני אנשים שפגעו באיש בושת, בנו של שאול, והוא כועס מאוד. דוד מסביר להם שאם בעבר הוא העניש אדם שפגע בשאול המלך בזמן מלחמה איומה ורק משום ששאול שהיה פצוע קשה ביקש ממנו לעזור לו, אז אַף כִּי, שזה אומר על אחת כמה וכמה, מגיע עונש לאנשים רשעים שפגעו באדם בְּבֵיתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ, כשהוא נח בביתו, במקום שהכי בטוח עבורו ומבלי שעשה להם דבר.
דוד קורא לאיש בושת אִישׁ צַדִּיק, כי בניגוד לשאול שעשה בחייו כמה טעויות וחטאים, איש בושת היה אדם ישר שלא עשה שום רע שמגיע לו עונש עליו. אפילו העובדה שהוא הומלך למלך במקום דוד לא הייתה באשמתו, אלא משום שהשרים והעם רצו בכך. בגלל המעשה החמור שלהם, דוד חורץ את הדין ואומר להם: וְעַתָּה הֲלוֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת דָּמוֹ מִיֶּדְכֶם, כלומר, אני אעניש אתכם על מותו. הוא מוסיף ואומר וּבִעַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ, כאשר המילה וּבִעַרְתִּי פירושה לסלק ולהשמיד.
דוד העניש את האנשים האלה בעונש חמור שהתאים בדיוק למעשים הרעים שעשו, הידיים שפגעו והרגליים שמיהרו לבשר על כך. הוא עשה זאת כדי שכולם יראו ויידעו שאסור לעולם לפגוע במלך שבחר ה׳. יחד עם זאת, דוד נהג בכבוד רב באיש בושת ודאג להביא אותו לקבורה מכובדת בעיר חברון.