נסו לדמיין רגע של פחד גדול שגורם לאנשים לארוז את החפצים שלהם, לעזוב את הבית המוכר ולברוח למקום זר. זה בדיוק מה שעברו הַבְּאֵרֹתִים, שהם התושבים של עיר בשם בארות. כששאול המלך מת, המצב הפך למסוכן והם נאלצו לברוח גִּתָּיְמָה, כלומר אל עיר אחרת שנקראה גת או גיתיים. מאותו יום הם לא יכלו לשוב לביתם והפכו לאנשים זרים בעיר החדשה. הם נשארו שם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, והכוונה היא ליום שבו אותם אנשים עשו מעשה חמור ופגעו באיש בושת מבית שאול. בעקבות המעשה הזה דוד המלך העניש אותם, וכל שרשרת האירועים הזו הובילה לכך שלא נשאר אף אחד ממשפחת שאול שיוכל להמשיך להנהיג את העם כמלך.
שמואל ב, פרק ד׳, פסוק ג׳
וַיִּבְרְח֥וּ הַבְּאֵרֹתִ֖ים גִּתָּ֑יְמָה וַיִּהְיוּ־שָׁ֣ם גָּרִ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.