הַבְּאֵרֹתִים, תושבי העיר בארות, נטשו את עירם וברחו גִּתָּיְמָה, כלומר אל העיר גת או גיתיים. ייתכן שבריחה זו התרחשה עם מות שאול כאשר בני ישראל נטשו את הערים הסמוכות לפלשתים, או בשלב מוקדם יותר מסיבה שאינה מפורשת בכתוב. הם נותרו במקומם החדש כגולים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, ציון זמן המכוון ליום שבו התנקשו אותם בארותים בחיי איש בושת והוצאו להורג בידי דוד. התנקשות זו, שחתמה את גורלם, הובילה לכך שלא נותר יורש מצאצאי שאול שיוכל להמשיך ולהחזיק במלכות.
שמואל ב, פרק ד׳, פסוק ג׳
וַיִּבְרְח֥וּ הַבְּאֵרֹתִ֖ים גִּתָּ֑יְמָה וַיִּהְיוּ־שָׁ֣ם גָּרִ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.