שמואל ב, פרק ד׳, פסוק ד׳

II Samuel 4:4Sefaria

וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחׇפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת׃

מצבו של מפיבושת ממחיש את קריסתה המוחלטת של מלכות בית שאול, שנותרה עם יורש יחיד שאינו כשיר למלוכה, עובדה שעתידה לעודד את המתנקשים באיש בושת לסלול את הדרך להמלכת דוד. עם זאת, הישרדותו של מפיבושת מבטאת גם את חסד ה', שהותיר שארית למשפחת שאול כדי שזרעה לא ייכחד לחלוטין. האסון שפקד את הילד התרחש כאשר הגיעה השמועה הרעה מִיִּזְרְעֶאל, המקום שבו נפלו שאול ויהונתן, ואילצה את אֹמַנְתּוֹ, האישה שגידלה אותו בהיותו בן חמש, לקחת אותו וַתָּנֹס מפחד הפלשתים המנצחים. וַיְהִי בְּחָפְזָהּ, מתוך המהירות והבהלה הילד נפל מידיה, נעשה נְכֵה רַגְלַיִם כששבר את רגליו, וַיִּפָּסֵחַ ונותר חיגר לצמיתות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.