תארו לעצמכם שקיבלתם במתנה שדות ענקיים, אבל אתם לא יכולים לעבוד בהם בעצמכם. איך הייתם דואגים שהם יצמחו ויפרחו? דוד המלך מסדר בדיוק את המצב הזה עבור מפיבושת. הוא ממנה את ציבא לנהל את הכל. דוד אומר לציבא וְעָבַדְתָּ לּוֹ אֶת הָאֲדָמָה, כלומר, אתה, יחד עם חמישה עשר הבנים ועשרים העבדים שלך, תהיו אחראים לחרוש ולקצור את השדות של מפיבושת. לאחר מכן, דוד מצווה עליו וְהֵבֵאתָ, שזה אומר לאסוף את כל התבואה שגדלה ולהכניס אותה הביתה.
אבל רגע, יש כאן משהו שגורם לנו לחשוב. מצד אחד דוד אומר שציבא יכין אוכל מהשדות, ומצד שני הוא מבטיח שמפיבושת עצמו יאכל תמיד יחד איתו על שולחן המלך המפואר בירושלים. אז למי מיועד כל האוכל שציבא מגדל? התשובה היא שכל התבואה מהשדות נועדה לפרנס את המשפחה של מפיבושת. מפיבושת עצמו, שמתקשה ללכת על רגליו, יישאר בארמון ויסעד בכבוד בשולחנו של המלך דוד, בזמן שציבא ינהל את השדות מרחוק וידאג שלמשפחתו של מפיבושת לא יחסר דבר.