אנשי חצרו של דוד מחפשים מידע על ניצולים ממשפחת המלוכה הקודמת, ולשם כך מזמנים אדם ותיק המעורה בפרטים כדי לברר את גורל צאצאי שאול. אדם זה היה וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד, עבד כנעני שעבר בירושה למשפחה כקניין עולם, אשר שימש כזקן הבית וניהל את המשק במשך שנים רבות. דוד פונה אליו ושואל הַאַתָּה צִיבָא כדי לאמת את זהותו, וכן כדי לברר האם הוא עדיין נושא את שמו המקורי ונותר עבד, שכן עבדים משוחררים נהגו לשנות את שמם לשם יהודי. בתשובתו הקצרה עַבְדֶּךָ, הוא מאשר את זהותו ומודה במפורש כי מעולם לא שוחרר והוא עודנו במעמד של עבד.
שמואל ב, פרק ט׳, פסוק ב׳
וּלְבֵ֨ית שָׁא֥וּל עֶ֙בֶד֙ וּשְׁמ֣וֹ צִיבָ֔א וַיִּקְרְאוּ־ל֖וֹ אֶל־דָּוִ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֧לֶךְ אֵלָ֛יו הַאַתָּ֥ה צִיבָ֖א וַיֹּ֥אמֶר עַבְדֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.