קרה לכם פעם שהבטחתם הבטחה חשובה לחבר טוב? גם אם עבר זמן רב, בוודאי תרצו לעשות הכל כדי לקיים אותה. זה בדיוק מה שמרגיש דוד המלך. הוא מחפש ברחבי הממלכה מישהו שנשאר ממשפחת שאול המלך כדי לעשות איתו טוב. דוד קורא לציבא, שהיה משרת של משפחת שאול, ושואל אותו הַאֶפֶס. כלומר, האם לא נשאר אף אחד מהמשפחה? דוד שואל זאת בפליאה, כי הוא בטוח שוודאי נותר מישהו שעדיין לא הגיע אליו.
דוד אומר שהוא רוצה לעשות עם אותו אדם חֶסֶד אֱלֹהִים. הכוונה היא לחסד עצום וגדול מאוד, וגם לחסד אמיתי שנובע מהשבועה שדוד נשבע בעבר לפני ה' לחברו הטוב יהונתן. דוד בוחר במילים האלה כדי להראות שהוא רוצה לעזור לכל מי שנשאר ממשפחת שאול, ולא רק לילדים של יהונתן.
ציבא עונה לדוד שבאמת נשאר ליהונתן עוֹד בֵּן, אך הוא מוסיף מיד שאותו בן הוא נְכֵה רַגְלָיִם. כלומר, הוא קיבל מכה חזקה כשנפל בעבר, ומאז הוא מתקשה ללכת. ציבא לא סתם מציין את זה. קודם כל, זה מסביר למה הבן הזה חי עד עכשיו בשקט ואף אחד כמעט לא שמע עליו. בנוסף, דוד חיפש אִישׁ, כלומר אדם מתאים שיוכל לקבל תפקיד חשוב ורשמי. ציבא בעצם מסביר לדוד שהבן אמנם קיים, אבל בגלל המצב הגופני שלו הוא לא יוכל לשמש כשר או כמנהיג כמו שדוד אולי קיווה.