דוד המלך פועל להסדרת מעמדו של מפיבושת ומעביר אליו את נחלת שאול מתוקף סמכותו החוקית להעניק שדות, באומרו כי את הרכוש נָתַתִּי לְבֶן אֲדֹנֶיךָ. לשם כך הוא ממנה את ציבא למנהל העיזבון בתור נַעַר, כלומר משרת, שכן דרכו של אדם צעיר לשרת. על פי ההסדר, ציבא ואנשיו יעבדו בפועל את האדמה ויאכלו מתבואתה. מכיוון שמפיבושת ממילא סועד על שולחן המלך, מטרת הענקת הנחלה אינה למחייתו האישית, אלא כדי להקנות לו כבוד ויקר ולאפשר לו לפרנס את עבדיו מרכושו הפרטי.
שמואל ב, פרק ט׳, פסוק ט׳
וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־צִיבָ֛א נַ֥עַר שָׁא֖וּל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה לְשָׁאוּל֙ וּלְכׇל־בֵּית֔וֹ נָתַ֖תִּי לְבֶן־אֲדֹנֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.