דברי הימים א, פרק ב׳, פסוק י״ח

שושלתו של כָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן משבט יהודה, סבו של בונה המשכן בצלאל, מוצגת לפני שושלת אחיו הגדול מפאת כבודו כנשיא. המילים הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת מתארות בדרך קצרה כי כלב הוליד בנים מן האישה העיקרית שלו, עזובה, ומאישה נוספת בשם יריעות. לחלופין, יש המסבירים כי המילה הוֹלִיד נכתבה כפשוטה, וכלב קרא לבתו על שם אשתו עזובה, או שהוליד מאשתו עזובה בת בשם יריעות. הבנים יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן, שעליהם נאמר וְאֵלֶּה בָנֶיהָ, הם בניה של עזובה, או לפי הדעה האחרת נכדיו של כלב שנולדו לבתו יריעות.