דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק א׳

קרה לכם פעם שפחדתם שחברים שלכם לא יעזרו לכם כשבאמת תצטרכו אותם, אפילו שהם חברים טובים? דוד המלך עבר תקופה לא פשוטה. חלק מהעם ניסה למרוד בו בעבר, ולכן הוא התחיל לחשוש. הוא פחד שאם תפרוץ מלחמה, האנשים לא יבואו להילחם לצידו. בגלל החשש הזה, הוא החליט לספור את העם ולרשום אותם לצבא כדי להכריח אותם להתגייס. הכתוב מספר לנו ששָׂטָן עמד על ישראל. הכוונה כאן היא לא ליצור חיצוני, אלא ליצר הרע שנמצא בתוך הלב. היצר הרע הזה וַיָּסֶת את דוד, כלומר פיתה ושכנע אותו לעשות טעות ולספור את העם. דוד חשב שעם ישראל לא נאמן לו, אבל האמת היא שבאותו זמן העם כבר היה שלם ונאמן לו לגמרי. דוד רצה לספור רק את שבטי ישראל ולא את שבט יהודה, כי הוא ידע ששבט יהודה כבר הוכיח את הנאמנות שלו. ה׳ נתן ליצר הרע לבלבל את דוד משום שעם ישראל היה צריך לקבל עונש על כך שמרד בדוד בעבר, ולכן הדברים התגלגלו דרך הטעות של דוד. למרות ההתחלה הקשה, הסיפור מראה לנו איזה מלך צדיק היה דוד. ברגע שהוא הבין שטעה, הוא מיד התוודה, לקח אחריות וביקש מה׳ שהעונש יגיע רק אליו ולא לעם. בסופו של דבר דוד בנה מזבח, ה׳ ענה לו מן השמיים, והסיפור מסתיים בכבוד גדול למלך.