תארו לעצמכם מצב שבו אתם חייבים לבחור בין כמה אפשרויות, וכולן ממש לא נעימות. זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך כשהוא היה צריך לבחור את העונש על החטא שלו. דוד מרגיש עצוב ולחוץ ואומר צַר־לִי מְאֹד. קשה לו מאוד להחליט כי כל העונשים קשים, והוא יודע שהטעות שלו היא זו שגרמה למצב הזה.
בסופו של דבר, דוד מכריע ואומר אֶפְּלָה־נָּא בְיַד־ה'. הוא בוחר בעונש שמגיע ישירות מה', כי זה עונש שפוגע בכולם באותה מידה, בלי שום הבדל בין אנשים עשירים לאנשים עניים. הסיבה שדוד מעדיף עונש מה' היא כִּי־רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד. דוד מקווה שאם העונש נמצא בידיים של ה', אפשר יהיה להתפלל ולבקש רחמים, ואולי ה' יעצור את המגפה מהר.
לעומת זאת, דוד מבקש וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּל. הוא לא רוצה עונש של מלחמה, שבו אויבים עלולים לפגוע בהם בלי לרחם. הוא גם לא רוצה עונש של רעב, כי אז הם יצטרכו לבקש עזרה ואוכל מאנשים אחרים ולהיות תלויים בהם. דוד יודע שבני אדם בדרך כלל לא רחמנים וטובים כמו שה' מרחם עלינו.