דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שניסיתם לשכנע חבר לא לעשות משהו, אבל הוא פשוט התעקש ולא הסכים להקשיב לאף מילה? זה בדיוק מה שקרה בין דוד המלך ליואב, שר הצבא שלו. בדרך כלל, דוד נטה להקשיב לעצות של יואב, גם כשהן פחות מצאו חן בעיניו. אבל הפעם, וּדְבַר הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל יוֹאָב. הפקודה של המלך הייתה כל כך מוחלטת ונחרצת, שאי אפשר היה להתווכח איתה. הרעיון פשוט לא הרפה מדוד, והוא עמד על שלו למרות שיואב התנגד ולמרות שבכלל לא היה ברור איזו תועלת תצא מזה. בגלל שהמלך התעקש, לא הייתה ליואב ברירה. וַיֵּצֵא יוֹאָב וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כלומר הוא יצא לדרך ועבר בכל רחבי הארץ במטרה לערוך את מפקד האוכלוסין ולספור את העם. בסיום המשימה הארוכה, וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִָם כדי לשוב חזרה.