קרה לכם פעם שביקשתם סימן מיוחד כדי לדעת שבאמת סלחו לכם? דוד המלך מקים מזבח, מקריב עליו קורבנות ומתפלל אל ה׳. דוד בכלל לא מדליק אש רגילה על המזבח בעצמו, אלא מחכה לתשובה. ואכן, הוא זוכה למענה גלוי ופלאי. ה׳ וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ, כלומר, התשובה לתפילה של דוד מגיעה בצורה של אש שיורדת מִן הַשָּׁמַיִם ישר על המזבח ואוכלת את הקורבנות, ממש כמו שקרה לאליהו הנביא בהר הכרמל. האש המופלאה הזו שירדה מהשמיים הייתה סימן ברור ומשמח עבור דוד. היא הראתה לו שה׳ התפייס איתו, קיבל את הקורבנות שלו ברצון ושמע את תפילתו.
דברי הימים א, פרק כ״א, פסוק כ״ו
וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.