מלכים א, פרק י״א, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה משהו לא בסדר, יכולתם לעצור אותו, אבל העדפתם לשתוק ולהעלים עין? זה בדיוק מה שקרה לשלמה המלך. לשלמה היו נשים רבות שהגיעו מעמים אחרים. כשהן ישבו בארמון ולא היה להן מה לעשות, הן חזרו למנהגים הישנים שלהן והתחילו לעבוד עבודה זרה. המפרשים מסבירים ששלמה המלך עצמו לא עבד עבודה זרה חלילה, אלא הנשים שלו הן אלו שהיו מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת, כלומר מקריבות קורבנות לאלילים שלהן. אם כך, למה נכתב על שלמה וְכֵן עָשָׂה? הרי הוא לא עשה זאת בעצמו! התשובה היא שהטעות הגדולה של שלמה הייתה שהוא העלים עין. כמלך, היה לו את הכוח לעצור אותן, אבל הוא בחר לשתוק ולא למחות בהן. כאשר אדם יכול למנוע מעשה לא טוב והוא לא עושה זאת, זה נחשב כאילו הוא עשה את המעשה בעצמו או נתן לו את אישורו, ולכן התנ"ך מתייחס לזה כאילו שלמה עשה זאת בעצמו.