קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג בצורה לא נכונה, אבל בחרתם לשתוק ולא להעיר לו? לפעמים, כשאנחנו לא מנסים לעצור מעשה לא טוב, זה נראה כאילו אנחנו בעצמנו מסכימים איתו. זה בדיוק מה שקרה למלך שלמה.
התנ"ך מתאר ירידה במצב הרוחני של המלך וכותב וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אחרי אלוהים אחרים. האם שלמה באמת עבד עבודה זרה? המפרשים מסבירים ששלמה ממש לא עשה זאת בעצמו. אז למה התנ"ך מאשים אותו באופן אישי? הסיבה היא ששלמה לא עצר את הנשים שלו ולא מנע מהן לעבוד עבודה זרה. בגלל שהוא שתק, זה נחשב לו כאילו הוא הלך אחריהן ועשה זאת בעצמו. החטא שלו היה שהלב שלו לא היה מסור לגמרי לה' כמו שהיה הלב של דוד אביו.
התנ"ך מספר על העבודה הזרה שהנשים הביאו לירושלים, כמו למשל אליל בשם מִלְכֹּם, שזהו האליל המוכר בשם מולך. כשהתנ"ך מדבר על העבודה הזרה של העמונים הוא קורא לה שִׁקֻּץ. זוהי מילת גנאי שמתארת משהו דוחה ומגעיל, כדי להראות כמה המעשים האלו רעים ולא רצויים.