בריחתו של יורש העצר האדומי למצרים התבצעה בליווי משרתים נאמנים, בעודו ילד צעיר. הפסוק פותח במילים וַיִּבְרַח אֲדַד, אך בהמשך מכנה אותו בשם הדד. הפרשנים מסכימים כי מדובר באותו אדם, ומסבירים שהאותיות אל"ף וה"א מתחלפות ביניהן.
הבריחה עצמה התאפשרה בזכות וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ, אשר סייעו באופן פעיל להבריח אותו למצרים, שכן באותה עת היה נַעַר קָטָן [ביאור שטיינזלץ]. קבוצת המשרתים הראשונית שליוותה אותו היוותה את הבסיס לפמלייתו. במהלך מסעם למצרים חברו אליהם אנשים רבים נוספים, וכך, כשהגיעו ליעדם, הצטייר הדד בעיני פרעה כשר ואדם גדול, מה שהוביל את מלך מצרים להעניק לו מעמד, בית ונחלה [מלבי"ם].