הנביא ממחיש בפעולה פיזית את גזירת הפילוג העתידה להתרחש בממלכת ישראל. הוא פונה לירבעם ומורה לו קַח־לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים מתוך הגלימה. פעולה זו נועדה לשמש כאות וכסימן מוחשי לכך שה' יקרע את השלטון מידי שלמה ויעביר לידי ירבעם את המלוכה על עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד].
מעבר למשמעות הפשוטה של קריעת הבגד, הבחירה במילה קְרָעִים טומנת בחובה רמז לאופייה של ממלכת ירבעם. היא מצביעה על כך ששלטונו יהיה פגום ולא מתוקן, ממש כשם שקרע פוגם בשלמותו של הבגד [חומת אנך]. לצד זאת, חלוקה זו מעוררת חוסר התאמה מספרי, שכן עשרת השבטים הניתנים לירבעם יחד עם שבט נוסף אחד, אינם משלימים למספרם הכולל של שנים עשר השבטים [מדוד ועד לחורבן].