מלכים א, פרק י״א, פסוק י״ב

העונש על מעשיו של שלמה נדחה לדור הבא, מתוך התחשבות בהבטחה האלוהית שניתנה לאביו. אַךְ־בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, כלומר, בימי חייך תמשיך להחזיק בשלטון והקרע בממלכה לא יצא לפועל, וזאת לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ ובזכותו [ביאור שטיינזלץ]. מעבר לזכותו הכללית של דוד, עיכוב העונש נובע מאופי ההבטחה שהעניק ה' לדוד בעבר. המלכות ניתנה לבנו הישיר של דוד באופן מוחלט וללא כל תנאי, ולכן לא ניתן לקחת משלמה את השלטון בימי חייו. לעומת זאת, הבטחת המשכיות המלכות לדורות הבאים, לבני בניו של דוד, הותנתה מראש בכך שישמרו את ברית ה'. משום כך, גזר הדין יחול רק על הדור הבא, וכך מתקיים מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה לאחר זמנך [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].