מלכים א, פרק י״א, פסוק ט״ו

I Kings 11:15Sefaria

וַיְהִ֗י בִּֽהְי֤וֹת דָּוִד֙ אֶת־אֱד֔וֹם בַּעֲל֗וֹת יוֹאָב֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א לְקַבֵּ֖ר אֶת־הַחֲלָלִ֑ים וַיַּ֥ךְ כׇּל־זָכָ֖ר בֶּאֱדֽוֹם׃

יצא לכם פעם לחשוב למה לפעמים אנשים שומרים כעס בלב במשך המון שנים? הסיפור שלנו מתחיל בימי שלמה המלך. לעת זקנתו, בגלל חטאים של עבודה זרה, ה' הביא מולו מתנגד בשם הדד האדומי. הדד כל כך כעס על עם ישראל, עד שהוא הסכים לוותר על חיים נוחים של מלך במצרים רק כדי לנקום. אבל כדי להבין מאיפה הגיע הכעס העמוק הזה, אנחנו צריכים לחזור אחורה בזמן, אל ימי דוד המלך, אבא של שלמה.


באותם ימים הייתה מלחמה קשה את אדום, כלומר בתוך ארץ אדום. בזמן הלחימה, התפקידים התחלקו: יואב, שהיה שר הצבא, ניהל את המלחמה עצמה ונלחם באדומים שמרדו. אבל דוד המלך עשה משהו מיוחד מאוד, הוא הלך לקבר את החללים. למרות שהם היו האויבים שלו, דוד נהג בהם ברחמנות ובחמלה, ודאג לקבור את ההרוגים של אדום כדי לטהר את הארץ. המעשה המיוחד והאצילי הזה של דוד המלך, שדאג בכבוד אפילו לאנשי האויב, גרם לכל אומות העולם להעריך אותו ולתת לו כבוד רב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.