מלכים א, פרק י״ב, פסוק כ׳

כִּשְׁמֹעַ כָּל־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׁב יָרָבְעָם ממצרים, בין אם השמועה הגיעה רק כעת להמונים ובין אם העם התאסף מחדש לאחר שהתפזר, הם קיבלו החלטה סופית למרוד בבית דוד. בעקבות זאת וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ כדי להמליכו עליהם באופן רשמי. עם פיצול הממלכה נותרה לשושלת דוד נחלה מצומצמת, זוּלָתִי שֵׁבֶט־יְהוּדָה לְבַדּוֹ. למעשה גם שבט בנימין נותר נאמן למלך, אך הוא נבלע בנחלתו העצומה של יהודה ואינו מוזכר בנפרד מפאת כבודו. בנוסף, ירושלים שכנה בדיוק על הגבול בין שתי הנחלות, ולכן השליטה בבירה כללה בהכרח את השלטון על שני השבטים כיחידה אחת.