רחבעם בחר בדרך של הפחדה כדי לבסס את שלטונו המוחלט, ולכן וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת־הָעָם קָשָׁה והשיב להם בלשון בוטה. הוא אימץ רק את החלק המאיים שבעצת חבריו הצעירים וויתר על נימוקיהם, אם כי התבייש להשתמש בביטוי המדויק ששמו בפיו על כך שקטנו עבה ממתני אביו. הכתוב מדגיש שוב כי רחבעם וַיַּעֲזֹב אֶת־עֲצַת הַזְּקֵנִים כדי ללמד שגם לאחר הפתיחה הנוקשה, עדיין יכול היה לתקן ולסיים בהבטחה להקל את העול מעל העם. משנמנע מכך ודחה סופית את גישתם המתונה, הוכיח כי פעל מתוך פזיזות ילדותית שאינה רואה את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיו.
מלכים א, פרק י״ב, פסוק י״ג
וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־הָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.