מלכים א, פרק י״ב, פסוק ל״ב

I Kings 12:32Sefaria

וַיַּ֣עַשׂ יָרׇבְעָ֣ם ׀ חָ֡ג בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֣י בַחֲמִשָּֽׁה־עָשָׂר֩ י֨וֹם ׀ לַחֹ֜דֶשׁ כֶּחָ֣ג ׀ אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֗ה וַיַּ֙עַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל לְזַבֵּ֖חַ לָעֲגָלִ֣ים אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה וְהֶֽעֱמִיד֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔ל אֶת־כֹּהֲנֵ֥י הַבָּמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

ירבעם מבסס את שלטונו בממלכת ישראל החדשה על ידי יצירת מערכת דתית חלופית, שמטרתה לנתק את הזיקה הרוחנית והגאוגרפית של העם לירושלים.

הוא קובע את מועד החָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ. בחירה זו אינה מקרית. מחד גיסא, החג נערך כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, כלומר באותו תאריך בחודש (היום החמישה עשר) שבו נחגג חג הסוכות, כדי לשמור על דמיון חיצוני לתורה ולייצר אשליה של המשכיות דתית [מלבי"ם]. מאידך גיסא, דחיית החג לחודש השמיני (חשוון) נועדה להרחיק את ישראל ממנהגי ירושלים [רד"ק, אברבנאל].

לשינוי התאריך היו גם הצדקות מעשיות וחקלאיות: באזור הצפון התבואה מבשילה ונאספת מאוחר יותר מאשר ביהודה, ולכן החודש השמיני התאים יותר לחגיגת אסיף [חומת אנך, אברבנאל]. בנוסף, בחודש זה טרם החלו גשמים עזים, מה שאפשר קיום חגיגות עממיות בחוץ [ביאור שטיינזלץ]. מבחינה פוליטית, קביעת החג בחודש השמיני מנעה מחלוקות עם אלו שרצו לעבוד את ה', שכן גם אם הלכו לירושלים בחודש השביעי, הם כבר שבו לביתם ויכלו להשתתף בחג של ירבעם מתוך יראה מהמלך [רלב"ג, רד"ק].

הכתוב מציין כי כֵּן עָשָׂה בְּבֵית־אֵל, כלומר את אותה מערכת פולחנית שהקים בדן – בניית במות, מינוי כוהנים וקביעת חג – הוא שכפל גם בבית אל [מצודת דוד, רלב"ג]. ירבעם בחר בבית אל כמרכז הפולחן המרכזי משום שהייתה עיר מקודשת מדורות קודמים, קרובה למרכז הארץ ונגישה יותר מדן הצפונית, במטרה להפוך אותה למוקד עלייה לרגל המקביל לירושלים [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם].

בפסוק נאמר וַיַּעַל עַל־הַמִּזְבֵּחַ. רוב הפרשנים מסכימים כי ירבעם עצמו ניגש אל המזבח. יש המפרשים שהעלה עליו את עולות החג [מצודת דוד, מלבי"ם], אך ישנה דעה כי כמלך, ירבעם בחר לבצע דווקא את העבודה הרוחנית והמכובדת ביותר – הקטרת קטורת. הוא עשה זאת דווקא בבית אל, שהייתה עיר הבירה של שבטו, אפרים [אברבנאל].

מטרת הפולחן הייתה לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים. השימוש בלשון רבים מתייחס לכך שהמעשה בבית אל היה זהה למעשה בדן, למרות שבבית אל הוצב רק עגל אחד [רד"ק]. קיימת גישה ייחודית לפיה ירבעם כלל לא התכוון שהעגלים ישמשו כעבודה זרה. לפי פירוש זה, הזבחים הוקרבו לה' למען התמדת המלכות שהעגלים סימלו. ירבעם שאב השראה מהכרובים שבמקדש שלמה, ובחר בפני שור מתוך המרכבה העליונה כסמל לריבוי תבואה וברכה, תוך שהוא בודה חג חנוכת מזבח כפי שעשה שלמה בשעתו [אברבנאל].

לבסוף, כדי לתפעל את המערכת החדשה, וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת־כֹּהֲנֵי הַבָּמ֖וֹת אֲשֶׁר עָשָׂה, כלומר הוא מינה אנשים מקרב פשוטי העם, ולא משבט לוי, כדי שישמשו בקביעות בעבודת המזבח [מצודת דוד, רלב"ג].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.