למרות המרד המוצלח, הכתרתו למלך על ידי ההמונים ומפעלי הבנייה שביצע, ירבעם חווה חרדה עמוקה ליציבות שלטונו [ביאור שטיינזלץ]. השימוש במילה עתה מלמד על פחדו שהממלכה תאבד לו במהירות ובזמן קרוב [מצודת דוד].
הפרשנים [מלבי"ם, אברבנאל] מסבירים כי הפחד של ירבעם נובע מהחובה הדתית של העם לעלות לירושלים בשלושת הרגלים. ירבעם מבין כי עלייה לבית ה' והקרבת זבחים שם יובילו לתהליך מדורג שבו תישמט ממנו המלוכה: בשלב הראשון, עצם ההליכה לירושלים תגרום ללב העם לשוב ולהתפייס עם אדוניהם האמיתי והטבעי, רחבעם. בשלב השני, מתוך נאמנותם המחודשת לבית דוד, יקשרו העם קשר נגד ירבעם ויהרגו אותו. לבסוף, לאחר ההתנקשות, תשוב הממלכה כולה באופן רשמי וגלוי לידי רחבעם.