חילופי השלטון מביאים עמם רגע דרמטי שבו העם מציב אולטימטום למנהיג החדש. דרישת העם משקפת מתח עמוק בין הפאר והעוצמה של הממלכה לבין המחיר הכבד ששילמו האזרחים כדי לתחזק אותה.
בפנייתם לרחבעם, העם משתמש במושג עֻלֵּנוּ, שהוא משל הלקוח מעולם החקלאות ומתאר את העול המונח על צוואר הבהמה [מצודת ציון]. כאשר הם טוענים אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ, כוונתם היא ששלמה הכביד עליהם במיסים [ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהתלונה נסובה על המיסים הגבוהים ועבודות הכפייה שנדרשו כדי לכלכל את בית המלוכה העצום של שלמה, את ארמונותיו ואת רבבות סוסיו.
עולה השאלה מדוע העם מתלונן דווקא כעת. הפרשנים מסבירים כי בימי שלמה, העם קיבל על עצמו את המשא הכבד בשמחה וללא תרעומת, בזכות השלווה הגדולה, השלום והיוקרה העולמית של המלך [רלב"ג, רד"ק]. אולם, המצב השתנה. לקראת סוף ימי שלמה החלו לפרוץ מלחמות שהעיבו על השקט [רלב"ג]. כעת, העם פונה לרחבעם ואומר וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה מתוך תפיסה שרחבעם אינו מתקרב לגדולת אביו, ולכן אין לו הצדקה להחזיק צבא סוסים ואנשי חצר כה רבים, ועליו לשחרר אותם ולהקל את המשא [מצודת דוד].
מעבר לדרישה הכלכלית, מסתתרת כאן גם דרישה פוליטית וחוקתית. לפי גישה אחת, ה"עול" מסמל את עצם שלטון היחיד המוחלט והענישה הנוקשה, בעוד ה"עבודה" היא המיסים עצמם. בעוד שבימי דוד המלוכה הייתה מוגבלת ומבוססת על הסכמת העם, שלמה הפך אותה לשלטון אבסולוטי. כעת, כשרחבעם עדיין לא התבסס כמלך, העם דורש לחזור למודל של ממלכה מוגבלת המנוהלת בהסכמה ותחת תנאים [מלבי"ם]. בנוסף, נטל העבודה הפיזית למען המלך היה כה תובעני, עד שלא הותיר לאנשים זמן לעשות לביתם, מה שהפך את תשלום המיסים לבלתי אפשרי [אלשיך].
הטון שבו פונה העם לרחבעם הוא מזלזל וחסר גינוני מלכות, שכן הם אינם פונים אליו או אל אביו בתארים כמו "המלך" או "אדוננו" [אלשיך]. דבריהם הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד... וְנַעַבְדֶֽךָּ מהווים התניה מפורשת: אנו מסכימים לקבל את מלכותך בתנאי שתקל את נטל המס [ביאור שטיינזלץ], אך אם לא תקל בשני התחומים, בעבודה הפיזית ובמיסים, לא נעבוד אותך כלל [אלשיך].
למרות כל הטיעונים הללו, ישנה דעה הסוברת כי לעם לא הייתה הצדקה אמיתית להתלונן, שכן חייהם תחת שלמה היו שלווים והמס היה קל לנשיאה. התרעומת כולה הייתה למעשה תואנה שהתגלגלה מאת ה' כדי להביא לפיצול הממלכה ולהמלכת ירבעם [רד"ק].