מלכים א, פרק י״ב, פסוק ד׳

I Kings 12:4Sefaria

אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃

העם פונה לרחבעם בטון מזלזל וללא גינוני מלכות, וטוען כי אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ, כלומר ששלמה הכביד עליהם במיסים ובעבודות כפייה כדי לתחזק את חצרו העצומה. הם מדמים את השלטון המוחלט והנוקשה למושג עֻלֵּנוּ, המשא המונח על צוואר הבהמה. בעוד שבימי שלמה העם נשא את הנטל בשמחה בזכות השלום ויוקרת המלך, כעת הם מצהירים וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה מתוך תפיסה שרחבעם אינו מצדיק משא כזה, ודורשים לחזור למלוכה מוגבלת המנוהלת בהסכמה. הם מציבים תנאי מפורש באומרם הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד... וְנַעַבְדֶֽךָּ, ומבהירים שרק אם יפחית את העבודה הפיזית ואת המיסים הם יקבלו את שלטונו. עם זאת, ישנה גישה שלפיה התלונה הייתה חסרת הצדקה מציאותית ושימשה רק תואנה מאת ה' כדי להוביל לפיצול הממלכה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.