ברגע הקרע בעם, מתגבש קו הגבול הפוליטי של הממלכה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה הם בני שבט יהודה ובנימין, וכן אנשים משאר השבטים שהתגוררו באזורים אלו. קבוצה זו היא היחידה שקיבלה עליה את שלטונו של רחבעם באופן מיידי [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המילה וַיִּמְלֹךְ מציינת עובדה זו, כאשר האות וי"ו משמשת כוי"ו ההיפוך המקובלת להבעת פעולה בעבר [רד"ק].
מנגד, שאר שבטי ישראל אמנם נפרדו מרחבעם בכעס ושבו לאוהליהם, אך באותו שלב הם עדיין לא בחרו להם מלך חלופי וטרם פשעו בו לחלוטין. מצב זה הותיר פתח של תקווה, שכן אילו רחבעם היה מניח להם ולא נוקט פעולה נוספת, ייתכן שהקרע לא היה הופך למוחלט [מלבי"ם].