יצא לכם פעם להתלבט איך להגיב למשהו חשוב, כשאנשים שונים נותנים לכם עצות הפוכות לגמרי? זה בדיוק מה שקרה למלך רחבעם. גם היועצים המבוגרים והחכמים וגם החברים הצעירים שלו רצו לעזור לו לבסס את השלטון שלו ולהיות מלך חזק. ההבדל ביניהם היה רק בדרך: המבוגרים הציעו לו לדבר אל העם בעדינות ובנועם, ואילו הצעירים הציעו לו לדבר בנוקשות ולהפחיד אותם. רחבעם בחר בדרך של הצעירים, וכאשר וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת־הָעָם קָשָׁה, כלומר ענה להם במילים קשות, הוא בחר להשתמש אך ורק בחלק המאיים ביותר מתוך מה שהציעו לו החברים. לאחר מכן, אף על פי שכבר ידענו שהוא לא הקשיב למבוגרים, שוב נאמר וַיַּעֲזֹב אֶת־עֲצַת הַזְּקֵנִים. הסיבה שהדבר נכתב שוב היא כדי ללמד אותנו שגם אחרי שרחבעם התחיל לדבר אל העם בצורה קשה, עדיין הייתה לו הזדמנות לתקן. הוא יכול היה לסיים את דבריו ולהבטיח שלמרות הכול הוא יבוא לקראתם ויקל עליהם. ברגע שהוא בחר לא לעשות זאת, הוא נטש לגמרי את העצה החכמה, ופעל בפזיזות של ילד שלא חושב קדימה על התוצאות של המעשים שלו.
מלכים א, פרק י״ב, פסוק י״ג
וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־הָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.