מלכים א, פרק י״ב, פסוק כ״ה

צעדיו הראשונים של ירבעם כמלך מתמקדים בביסוס מרכזי שלטון אסטרטגיים מתוך חשש ביטחוני מפני ממלכת יהודה. תחילה קבע ירבעם את בירתו בעיר שְׁכֶם, כאשר הפעולה וַיִּבֶן אינה מתארת בנייה של עיר מאפס, אלא חיזוק וביצור של החומות והקמת היכל מלוכה. בעוד שרחבעם בנה רשת ענפה של ערי מצור ביהודה, ירבעם סמך על אוכלוסייתו העצומה והסתפק בביצור שכם והעיר פְּנוּאֵל בלבד. לאחר זמן וַיֵּצֵא מִשָּׁם והעתיק את מרכז שלטונו לפנואל שבעבר הירדן המזרחי, כדי להתרחק מזיכרונות היסטוריים מורכבים שנקשרו בשכם. כמו כן, מכיוון ששכם השתייכה לשבטו של ירבעם, המעבר נועד למנוע מראית עין של העדפה מגזרית ולשדר פנייה שוויונית לכלל העם.