רחבעם מבין שעליו להיענות לפחות חלקית לבקשת העם, ולכן כשהוא שואל מָה אַתֶּם נוֹעָצִים הוא מבקש לקבוע את מידת הוויתור. השימוש בלשון רבים במילה וְנָשִׁיב מלמד שבעניינים גורליים של הנהגת המלוכה, המלך רואה בשריו שותפים מלאים להחלטה. הניסוח וְנָשִׁיב דָּבָר מדגיש שההתייעצות מתמקדת בתוכן המעשי של התשובה ולא רק באופן הניסוח שלה. הדיון סביב הדרישה הָקֵל מִן הָעֹל הוא מהותי, שכן משמעותה האמיתית של הקלה זו היא הטלת מגבלות על כוחו וסמכותו של המלך.
מלכים א, פרק י״ב, פסוק ט׳
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.