היוזמה של ירבעם להקים מוקד חלופי לעבודת ה' כדי להקל על העלייה לירושלים הייתה פגומה מיסודה, ועם הזמן הידרדרה לעבודה זרה נחרצת, וכך וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת. בניגוד לציפייתו של ירבעם לחסוך לעם מאמץ, טבע האדם המחפש הקרבה דחף את ההמונים דווקא להשקיע מאמץ רב בפולחן החדש. מתוך אדיקות, הם בחרו שלא להסתפק בעגל הקרוב בבית אל, אלא חצו את הארץ כולה אל קצה הגבול הצפוני, עַד דָּן. התוצאה ההפוכה מן המצופה הייתה שהניסיון לקצר את הדרך גרם לעם להרחיק לכת עד לקצה המדינה רק כדי לעבוד את העגל.
מלכים א, פרק י״ב, פסוק ל׳
וַיְהִ֛י הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לְחַטָּ֑את וַיֵּלְכ֥וּ הָעָ֛ם לִפְנֵ֥י הָאֶחָ֖ד עַד־דָּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.