מלכים א, פרק ט״ו, פסוק ב׳

בטח שמתם לב שלפעמים ילדים מתנהגים ממש כמו ההורים שלהם, ומחקים את המעשים שלהם. המלך שעליו אנחנו קוראים שלט תקופה קצרה מאוד. כשהכתוב אומר שהוא מלך שָׁלֹשׁ שָׁנִים, הכוונה היא לא לשלוש שנים שלמות מההתחלה ועד הסוף, אלא לשנים חלקיות קצרות יותר. מיד לאחר מכן, הכתוב מספר לנו וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם. למה חשוב לנו לדעת מי הייתה אמא שלו ומי היה סבא שלו? אבישלום הוא בעצם אבשלום, בנו של דוד המלך. אבל שימו לב שלא כתוב כאן שהוא בן דוד. הסיבה לכך היא שאבשלום מרד באבא שלו, ולא התנהג אליו בכבוד כמו שבן צריך להתנהג לאביו. ציון השם של אמא שלו נועד ללמד אותנו משהו חשוב על ההתנהגות של המלך. מעכה הושפעה מההתנהגות הרעה של אבא שלה, אבשלום, ובהמשך היא אפילו הכינה דברים קשים לעבודה זרה. כשהמלך בחר לעשות מעשים רעים בעיני ה׳, זה לא קרה במקרה. הוא הושפע באופן ישיר מאמא שלו, שהעבירה אליו את ההרגלים הלא טובים שלה והשפיעה על הדרך שבה הוא בחר לחיות ולמלוך.