תקופת שלטונו הקצרה של המלך עמדה בצל השפעתה השלילית של אמו, שייחוסה ואופייה עיצבו את דרכו הרוחנית. על המילים שָׁלֹשׁ שָׁנִים מובהר כי לא מדובר בשלוש שנים שלמות, אלא בשנים חלקיות ומקוטעות [מצודת דוד].
באשר לציון וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם, הפרשנים מבארים כי אבישלום הוא למעשה אבשלום בן דוד, ומעכה הייתה בתו או נכדתו [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. אף על פי שבספר דברי הימים היא מוזכרת בשם ובייחוס אחרים ("מיכיהו בת אוריאל מגבעה"), מדובר באותה אישה. הכתוב נמנע מלציין שאבשלום הוא בן דוד, משום שהוא מרד באביו ולא נהג בו כמנהג בן [רלב"ג].
אזכור שמה וייחוסה של האם נועד להעיד על אופייה הרע ולהסביר את מעשי בנה. מעכה הושפעה מדרכיו הרעות של אביה, ואף נודעה בהמשך כמי שעשתה מפלצת לעבודה זרה. ציון עובדה זו בא ללמד כי הסיבה לכך שהמלך עשה הרע בעיני ה' נובעת מהשפעתה הישירה של אמו, שהנחילה לו את דרכיה הפסולות [רלב"ג, רד"ק].