רפורמת הטיהור הדתית של המלך אסא לא פסחה גם על הדרגים הגבוהים ביותר בשלטון ואף על משפחתו הקרובה. המלך נקט צעד חריג ונחרץ נגד אמו, מעכה, בעקבות מעורבותה העמוקה בפולחן אלילי.
המילים וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ ממשיכות את התיאור מהפסוק הקודם, שעסק בהסרת הגילולים. אסא התייחס לאמו באותו אופן שבו טיפל באלילים עצמם והסיר אותה יחד איתם [מצודת דוד, רד"ק]. ייתכן אף שמעכה עצמה נחשבה לחלק ממערך העבודה הזרה, בין אם משום שהשתחוו לה ובין אם שימשה כקדשה לפולחן זה [מלבי"ם].
בעקבות מעשיה, המלך ביצע פעולה דרמטית: וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה. הוא שלל ממנה לחלוטין את מעמדה הרשמי ואת כוחה השלטוני [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מטרת ההדחה הייתה למנוע ממנה להמשיך להסית את העם ולגרור אותם לעבודה זרה [מצודת דוד, רלב"ג].
הסיבה הישירה להדחתה מפורשת במילים אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה. הפרשנים מסכימים כי המִפְלֶצֶת היא סוג של פסל, דמות או מבנה מזעזע שנוסף לפולחן האשרה [מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. מקור המילה הוא מלשון "פלצות" (רעדה וזעזוע), משום שהעבודה הזרה מטילה אימה על עובדיה ומביאה עליהם צרות, בדומה לכינויי גנאי אחרים לאלילים במקרא כגון "עצבים" או "אימים" [מצודת דוד, רלב"ג, רד"ק]. לעומת זאת, גישה שונה המבוססת על דברי חז"ל, רואה במילה זו ביטוי של ליצנות ופריצות, ומתארת את המפלצת כפסל בעל צורה זכרית שעמו הייתה מעכה מקיימת יחסי אישות מדי יום [רש"י].
בסופו של דבר, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. מכיוון שהפסל היה עשוי ככל הנראה מעץ, ניתן היה לכרות ולשרוף אותו [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי שריפת האליל והשלכת האפר שלו אל נחל קדרון נועדו להשמיד אותו כליל, שכן חל איסור מוחלט להפיק הנאה כלשהי מעבודה זרה או מהאפר שלה.