מערכה צבאית בגבול המערבי משמשת כזירת התרחשות להתנקשות פוליטית דרמטית במלך ישראל. בעת שהפלשתים איימו על הגבול, יצא המלך נדב במטרה לבצר את האזור והטיל מצור על העיר הפלשתית גבתון [ביאור שטיינזלץ], מילה שיש להגותה באות בי"ת דגושה ובתי"ו רפויה [מנחת שי].
הפרשנים מסבירים כי המילים וְנָדָב וְכׇל־יִשְׂרָאֵל צָרִים מלמדות שמרד זה התרחש בדיוק באותו הזמן שבו המלך וצבאו חנו סביב העיר כדי לצור עליה [מצודת דוד, מצודת ציון]. המילה וַיִּקְשֹׁר מתארת התארגנות של קבוצת אנשים שנקשרו יחד באגודה אחת למטרת מרידה כנגד המלך [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
העובדה שהאירוע התרחש בזמן מצור היא משמעותית להבנת הצלחת המהלך. במחנה הצבאי נכחו באותה עת חיילים בלבד, ונראה כי בעשא ניצל מציאות זו, הצליח לשכנע חלק מאנשי הצבא להצטרף אליו ולשתף עמו פעולה, וכך עלה בידו להוציא לפועל את תוכניתו ולהכות את המלך נדב [ביאור שטיינזלץ].