אסא מעשיר את אוצרות המקדש ומביא אליו רכוש רב שהוקדש על ידיו ועל ידי אביו. רכוש זה, הכולל כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים, לא שימש בהכרח רק לצורכי עבודת המקדש עצמה. למעשה, היה זה אוצר הממלכה שלא נעשה בו שימוש, ולכן הוחלט לאחסנו בבית ה' [ביאור שטיינזלץ].
באשר למושג קׇדְשֵׁי אָבִיו, ייתכן שאביו של אסא הקדיש את הרכוש בעבר, אך לאחר מכן לקח אותו בחזרה מן ההקדש לשימושו החול, וכעת אסא משיב אותו אל בית ה' [מצודת דוד].
בנוסף לרכוש אביו, אסא מביא גם את קודשיו שלו. הפרשנים מסכימים כי המילה הכתובה וקדשו (ונקראת וְקׇדְשֵׁי) מתייחסת לקודשיו של אסא עצמו. למרות שהמילה וְקׇדְשֵׁי חסרה את המילה אליה היא נסמכת, הכוונה היא שאסא הביא את קודשי עצמו אל בֵּית ה' [רד"ק]. הבנה זו נתמכת מהפסוק המקביל בספר דברי הימים (ב' טו, יח) שבו נכתב במפורש "וקדשיו", וכן מתרגום יונתן המפרש זאת באופן דומה [רלב"ג, רד"ק, מצודת דוד].