חילופי השלטון בממלכת ישראל מייצרים סנכרון זמנים מורכב אל מול שנות מלכותו של אסא בממלכת יהודה. המילים בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מעוררות שאלה, שכן בשנה זו מלך בישראל גם קודמו של בעשא, נדב בן ירבעם. הפרשנים מסבירים כי שנה זו נמנית לשני המלכים גם יחד [רש"י, מצודת דוד]. מכיוון שנדב נרצח באותה שנה ובעשא תפס את השלטון מיד אחריו, השנה השלישית למלכות אסא נחשבת לשניהם. בדומה לכך, התקופה של עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה שבה מלך בעשא מורכבת מ"שנים מקוטעות", כלומר חלקי שנים הנחשבים בספירה הכוללת כשנים מלאות [מצודת דוד].
תיאור תקופת שלטונו של בעשא מעלה קושי כרונולוגי מהותי אל מול הכתוב בספר דברי הימים, שם נאמר כי בעשא נלחם באסא בשנת השלושים ושש למלכותו של אסא. אם בעשא החל למלוך בשנת שלוש לאסא ומלך עשרים וארבע שנים, הרי שהיה אמור לסיים את חייו כבר בשנת העשרים ושבע לאסא, וכיצד ייתכן שנלחם בו בשנת השלושים ושש? [רד"ק].
כדי ליישב סתירה זו, מוצגות שתי גישות מרכזיות [רד"ק]. הגישה הראשונה מבחינה בין שיטות המניין בשני הספרים. בעוד שבספר דברי הימים המניין מחושב משנת ההכתרה הרשמית של אסא, בספר מלכים המניין מתייחס לשנות מלחמותיו בלבד. עשר השנים הראשונות של אסא היו שנות שלום, ורק לאחריהן החלו המלחמות. לפיכך, "שנת שלוש לאסא" משמעותה השנה השלישית למלחמותיו, החופפת לתקופה מאוחרת הרבה יותר במלכותו הכללית, וכך מסתדר החשבון הכולל של שנות חייו ומלחמותיו של בעשא.
הגישה השנייה, המבוססת על ספר "סדר עולם", טוענת כי המספר שלושים ושש המוזכר בדברי הימים אינו מתייחס כלל לשנות מלכותו של אסא, אלא למניין השנים שחלפו מאז פילוג הממלכה בעקבות מות שלמה. מספר זה מקביל לעונש שנגזר בגלל שלושים ושש השנים שבהן היה שלמה נשוי לבת פרעה. על פי גישה זו, הממלכה הייתה עתידה להתאחד מחדש בשנת שש עשרה לאסא (שהיא השנה השלושים ושש לפילוג). אולם, מכיוון שאסא חטא באותה מלחמה בכך שנשען על מלך ארם ושיחד אותו באוצרות בית ה', במקום לבטוח ב-ה', הממלכה נותרה מפולגת. עם זאת, גישה זו מעוררת קושי אחר מול פסוקים אחרים המעידים כי לא היו מלחמות כלל עד שנת שלושים וחמש לאסא.